מצות עשה ושמחת בחגך

מצות עשה ושמחת בחגך – מעלת השמחה בחג הסוכות, החובה לשמח את בני הבית, שמחה של מצוה והסגולה לזכות לשמחה וברכה במשך כל השנה, מאת מורנו ורבנו ראש הישיבה המקובל הצדיק הרב בניהו שמואלי שליט"א.

י"א תשרי תשפ"ז | 22/09/2026 | 15:37

חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו, כדכתיב (דברים טז, יד) "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך" ובחג הסוכות הוסיפה התורה לצוות על מצות השמחה יותר מבשאר המועדים, שנאמר בו ג' פעמים 'שמחה' ^סב.

א. הפליגו חז"ל מאד בגודל מעלת השמחה בחג הסוכות, עד שאמרו שאם ישמח האדם ולא יצטער כלל במשך כל ימי חג הסוכות, מובטח לו שיהא שמח וטוב לב בכל ימות השנה ^סג.

ב. אפילו שהאדם אוכל ושותה ושמח ברגל, לא ימשוך בבשר ויין ובשחוק וקלות ראש ^סד.

ג. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו יוצאים ידי מצות שמחה ברגלים באכילת בשר של קרבן שלמים, ועכשיו שאין לנו קרבן שלמים, חייב להרבות בכל דבר שיביאנו לידי שמחה, אנשים בראוי להם, ונשים בראוי להן ^סה.

ד. כתיב בתורה (דברים טז, יד) "ושמחת בחגיך אתה ובנך ובתך", ועל פי זה נפסק בשו"ע שחייב הבעל לשמח את אשתו ואת בניו וכל הנלוים אליו ^סו.

ה. האופן לשמח הנשים הוא, על ידי שקונה לה בגדים ותכשיטין לכבוד יום טוב, וראוי לדקדק על זה ^סז.

ו. האופן לשמח הקטנים הוא, על ידי שנותן להם קליות ואגוזים ופירות ומיני מתיקה, ובזמנינו בטשאקלאד וכיוצא בו ^סח.

בענין "ושמחת בחגך"

חודש תשרי המקודש הוא שם יהו"ה

כיצד, יום כפורים י' לחודש, ה' ימים אחר יום כפור הוא סוכות, ו' ימים אחר יום ראשון דחג הסוכות הוא הושענא רבא, עצרת סוד ה' אחרונה, סעודה קטנה כנודע, אשר תשוב לביתה הרמתה ברום מעלה, הרי יהו"ה: (השל"ה הקדוש - מסכת סוכה תורה אור אות פב)

אם תקיים "ושמחת בחגך" בימי החג, תזכה ל"אך שמח"

מספר ימי השנה: 365, ומספר ימי החגים מהתורה: 17 [שבעת ימי פסח, שמונת ימי סוכות, יום א' של ר"ה, וחג שבועות]. הרי מתוך 365 של ימי השנה נותרו 348 ימים כמנין "שמח". הוי אומר: אם תקיים (דברים טז, יד): "ושמחת בחגך" בימי החג, תזכה ל"אך שמח" (שם, טו), עוד 348 יום של שמחה. ויש להוסיף בזה כי על ידי זה מקרב גם את בניין בהמ"ק, שגם יום ט' באב בכלל, שיהיה יום שמחה בבנין בית המקדש השלישי במהרה בימינו, אמן. (נועם שיח)

אם תהיה שמח בחג הסוכות, תזכה כי יברכך לעתיד ותהיה לעולם שמח

"והיית אך שמח" (דברים טז, טו) ופירש רש"י "לפי פשוטו אין זה ציווי אלא הבטחה". וכן פירש האבן עזרא "והיית אך שמח": אם תהיה שמח בחג הסוכות, תזכה כי יברכך לעתיד ותהיה לעולם שמח!. וכן כתב אברבנאל זצ"ל (ד"ה ואפשר עוד): וכלל כאן להבטיחו שאם ישמח ויגיל בחג הסוכות, יהיה שמח וטוב לב כל השנה. ואם תתעצב בראשית השנה, בעצבון תאכלנה, כי כן טבע המציאות, השמח בחלקו - ששון ושמחה ישיג. והנאנח בלי סיבה - יאנח דום כל הימים.

מי שיהא שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה מובטח לו שתעלה לו שנה טובה ויהיה לעולם שמח

ובספר "פלא יועץ" (ערך סוכה ד"ה ועוד נלוה) כתב: וציוונו לשמוח בחג הסוכות שמחה של מצוה, והוא סימן טוב לכל השנה, שכתבו גורי האר"י ז"ל שמי שיהא שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה מובטח לו שתעלה לו שנה טובה ויהיה לעולם שמח! אי לזאת, כי לא בכח יגבר איש לשכח עצבו ורוגזו וכל דבר המצערו, ולשמוח בכל יום שמחה חדשה, שמחה של מצוה כמו שכתוב בזוה"ק (אחרי מות ח"ג דף נו ע"א בענין שמחה של מצוה) וכו', עיין שם עוד בדבריו הנפלאים.

הרי לנו דבר נפלא, אדם ששמח בחג הסוכות מתברך בברכה עצומה מאין כמוה - להיות שמח לעולם! הרי זה אומר שיהיה לו כל הדברים המביאים את השמחה, פרנסה בריאות וכל טוב עולם הזה.

שנזכה לישב בסוכת עורו של לויתן

יהי רצון שנזכה לישב בסוכת עורו של לויתן כו' הנ"ל לרמז בזה גודל מעלת דיבוק חכמים וצדיקים שבדור, כי המה בחי' אור המקיף ומגן לכל החוסים בם. יפרוש כנפיו עליהם לסוכך חותם. וזה פירוש (תהלים קד, כו) "לויתן זה יצרת לשחק בו כולם אליך ישברון לתת אכלם בעתו". לויתן זה הצדיק יסוד עולם שהוא דבוק בהש"י כמ"ש (בראשית כט, לד) "הפעם ילוה אישי". יצרת לשחק בו - כי הוא כל שעשועי הבורא ב"ה כמ"ש (תהלים קד, לא) "ישמח ה' במעשיו". לכן הוא צנור ההשפעה המקבל השפע מלמעלה ומורידו לבני ישראל כמ"ש (במדבר ו, כז) "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" - לכהנים. וזה שמסיים (תהלים קד, כז) "כולם אליך ישברון לתת אכלם בעתו" ע"י הצי"ע. וזה הרמז יה"ר שנזכה לישב בסוכת עורו של לויתן. להיות תחת צילא דמהמנותא של הצדיק כנ"ל. וז"ש "ופרוס עלינו סוכת שלומך". הוא הצדיק שנקרא ברית שלום: (תפארת שלמה רדאמסק לשמיני עצרת ד"ה יהי רצון)